תכונה: הטפה ברחוב; מיזם עסקי או קריאה

בעוד שחלק מאנשי העסקים מקבלים את מקור ההשראה שלהם מדברים אחרים, רוב כמרי הרחוב שואבים השראה מקריאת אלוהים, כך הם אומרים על חייהם. למרות שהם מודים בקושי הכרוך בבחירת העבודה, הם מתחזקים ככל שהם רואים את עבודת ה' גדלה.

מכיוון שרובם ענו את אותה תשובה לשאלה; מה נותן לך השראה? כקריאת אלוהים. הם אמרו, אדם חייב להיקרא מאלוהים על ידי אלוהים לפני שהוא או היא יוכלו לעשות את המקצוע בצורה טובה מאוד. 'קיבלתי השראה דרך חלום לפני נבואותיהם של כמה כמרים, אבל פירשתי אותו לא נכון והסטתי לתחום אחר שהוא התקשורת. החיפוש אחר חיים טובים יותר עם רקע תקשורתי הפך לחסר תועלת עד שפגשתי כומר אחר שניבא שוב את קריאת אלוהים על חיי. לא היססתי לאחר מכן להיכנס לשירות', מספר כומר אחד את סיפורו.

לדברי אחד האוונגליסטים דניאל, כומר רחוב במעגל, יש הרבה מתח וקושי בסוג כזה של שירות שאפילו מקשה לפעמים על שירות אחד, אבל אהבת אלוהים תמיד מתערבת. הכומר דיוק, כומר רחוב בקנשי הסביר גם שאם מישהו עושה את העבודה הזו רק בשביל הרווחים האנוכיים שלו, הם יוותרו יום אחד בדרך כשהחיים יהיו קשים וקשים.

האוונגליסט דניאל גם אמר שהוא ראה את הקריאה מתגלה לראשונה בחלום, והנבואה של כנסייה אפוסטולית אחת של המשיח הייתה האישור לנבואותיו. כל הכמרים שרואיינו דבקו בעובדה שהרבה דברים מעורבים לפני תחילת ההטפה, ובכך, לימוד תנ'ך, תפילה וצום למשחה, חסד וכוח כדי לגרום לכופר לחזור בתשובה.

השאלה היא, האם עליך ללמוד בבית ספר לתנ'ך לפני שתוכל להטיף את דבר אלוהים? לדברי הכומר דיוק והאוונגליסט דניאל, הם לא חיפשו הכשרה תיאולוגית, עם זאת, מסתכלים על אלוהים שיעניק להם ברכות כספיות כדי להשיג זאת, בעוד כומר רחוב משכיל אחד סיים קורס בן 3 שנים בבית ספר לתנ'ך (שם לא ידוע) ועדיין לסיים את לימודיו באוגוסט. זה לא הפריע להם להטיף את הבשורה ולזכות בנשמות למלכות אלוהים מדי יום. לכן בית ספר לתנ'ך אינו מתאים אותך להיות מטיף אלא קריאתו של אלוהים.

להיפך, כומר אחת אסתר לא מאמינה במוסד התנ'ך כי היא חושבת שרוב התורות שם הן תעלה. 'הם מפרשים את התנ'ך לפי איך הם מבינים אותו, מה שלא צריך להיות כך', היא חזרה. הכומר דיוק הוסיף גם שאנשים לומדים בבתי ספר לתנ'ך כי הם רוצים להיות כמרים, ובתורם, אותם אנשים פונים להסתמך על כוחות או כוחות מסוימים כדי לנהל את שירותם במקום על קריאתו ומשיחה של אלוהים כשהם נערמים בדרך.

רובם ציינו שמקור המימון שלהם הוא ההצעה שהם מקבלים במטרת ההטפה. לדברי האוונגליסט דניאל, GH30 cedis מושקע על הפעלת מכונות מדי יום וזה מתקבל מההצעה שנאספה ואותו כסף משמש כדי לספק לו ולעמיתו. הכומר דיוק גם אישר את הרעיון של ההצעה שתומך בהחזקתו. הוא הסביר עוד כי למרות שהוא מקבל פחות סכום כסף כדי לדאוג למשפחתו ולעצמו, הם מסוגלים לשרוד. הסיבה לכך היא שהאדון שקרא לו מספיק לפרנס את משפחתו.

'אני לא מסתדר; אני לא מנהל אלא מבקר דברים. עם זאת, בסבירות האנושית, אני מסוגל להסתדר בעצמי בשל קריאת ה' על חיי. בסופו של יום אני יכול להשיג את מה שיכול לספק את התחזוקה שלי. אין לי אישה אלא בזוגיות ובוטח באלוהים שיעניק לי חסד וברכה כלכלית לעשות את הטקסים הדרושים', כך אמר כומר רחוב שהתראיין.

בצד החיובי, כלי נגינה המשמשים את רוב הכמרים הללו הם בבעלותם מלבד תשלום עבור המקום עבור שמירת הכלים. עם זאת, כומר אחת אסתר אינה משלמת עבור המקום שבו היא מחזיקה את המכשיר שלה, אלא חולקת את הכסף שהתקבל בסופו של יום עם עמיתה הכומר שמקומו נמצא בשימוש. השאלה היא האם זה צריך להיות כך או לא? שאלה שיש לה תשובה סובייקטיבית.

עבודתו של אלוהים עדיין נמשכת כאשר נשמות נוספות זוכות למען מלכות אלוהים, כפי שחזרו על הכמרים הללו. חלק מהנשמות נמשכות למקום הפולחן שלהן על פי העדפתן של הנשמות ואחרות מופנות לכנסייה מאמינה בתנ'ך בסביבתן. למשל אוונגליסט אחד דניאל משך 23 נשמות מהטפת הרחוב למקום הפולחן שלו; הכנסייה האפוסטולית של המשיח, בין היתר, שהופנו לכנסיות אחרות המאמינות בתנ'ך לפיו.

אם זה כך, מדוע מנהיגי הכנסיות הללו לא תומכים בחבריהם הבוחרים לשרת את דברי האל בדרך הקשה? שאלה שרק הנהגת הכנסיות השונות של הכמרים הללו יכולה לענות עליה.

במונחים של אתגרים, ניתן לזהות קטלוג שלהם עד כדי כך שאחד הכומר דוכס חולק את החוויה שלו שספג סטירה פעם אחת בגלל הטפה נגד קעקוע, אבל הוא מתנחם בציטוט 'מי שלוקח את עבודתו של אלוהים לקח עבודה נעלה' התנ'ך.

הם גם הפריכו את הקביעה שאנשים אומרים שהם משתמשים בפלטפורמה הזו כדי להרוויח כסף ואומרים שכל מה שהם מחפשים זה לעשות את רצון האל.

ואכן, אף על פי שמתמודדים עם אתגרים רבים, הם בהשראת קריאתו של אלוהים.

מאת מרים אנדה ופלורנס נזה